שינויים בתהליכי קבלת החלטות בקרב מרצים

מחקר בינלאומי שנערך בבית הספר לחינוך מסביר כיצד השתנה תהליך קבלת ההחלטות של מרצים בהשכלה הגבוהה בעקבות המעבר להוראה מקוונת מרחוק בראשית ימי הקורונה. מן הממצאים עולה כי בהשוואה לימי טרום-קורונה, מרצים היו פחות חשופים לנתונים על הסטודנטים שלהם, יותר מעוניינים בנתונים כאלו, ויותר מוכנים לקבל החלטות בנוגע להיבטים של הלמידה הסמויים מן העין. המחקר בוצע על ידי ד"ר ארנון הרשקוביץ מבית הספר לחינוך, ראש המגמה "טכנולוגיה ולמידה", וד"ר מאיה אושר, פוסט-דוקטורנטית במעבדה של ד"ר הרשקוביץ, והתקבל לפרסום בכתב העת British Journal of Educational Technology. המחקר נערך כחלק מפרויקט רחב-יריעה הממומן על ידי משרד המדע והטכנולוגיה.

איסוף הנתונים נערך, באמצעות שאלון מקוון, במאי 2020, שבועות אחדים לאחר המעבר להוראה מרחוק. המידגם כלל 195 מרצים - מתוכם 46% גברים ו-51% נשים (השאר בחרו לא לציין את מגדרם) - מ-108 מוסדות שונים להשכלה גבוהה ב-35 מדינות; מחצית מן המשתתפים היו מן המזרח התיכון, השאר מצפון אמריקה (17%), אירופה (15%), אסיה (12%), אפריקה (4%) ודרום אמריקה (3%). המשתתפים מייצגים מגוון דיסציפלינות - מדעים מדוייקים, מדעי הטבע, מדעי הרוח, מדעי החברה ומקצועות ההנדסה - והניסיון שלהם בהוראה היה בממוצע 16 שנים (ס.ת. 9.8).

כל המשתתפים במחקר לימדו קורס פנים-אל-פנים אותו נאלצו, בשל סגירת שערי המוסד שלהם, להעביר לפורמט של הוראה מרחוק. שאלון המחקר היה בנוי כך שכל אחד מן המשתתפים בחר להתייחס לקורס מסויים שעבר מהוראה פנים-אל-פנים להוראה מרחוק, ועל כל שאלה בשאלון נדרשו המשתתפים להשיב פעמיים: פעם אחת לגבי ההוראה של קורס זה מקרוב, ופעם אחת לגבי ההוראה של קורס זה מרחוק.

ירידה בגישה לנתונים בהוראה מרחוק

על מנת לבחון באופן מקיף את תהליך קבלת ההחלטות של המרצים, התייחסו החוקרים למסגרת המתארת את מגוון המרכיבים המאפיינים הוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה. "קורס אינו מסתכם בהעברת ידע מן המרצה לסטודנטים," אומר ד"ר הרשקוביץ, "ואנו מאפיינים אותו באמצעות שבעה מרכיבים: משאבי למידה, למידה שיתופית של הסטודנטים, שיח מונחה-מרצה, משוב על מטלות, רפלקציה עצמית של הסטודנטים על תהליך הלמידה שלהם, תמיכה רגשית-חברתית שמקבלים הסטודנטים מן המרצה ומעמיתיהם, ולמידה עצמית". בחינת קורסים דרך רשימת המרכיבים האלו מאפשרת את הבנת המורכבות שבמעבר להוראה מרחוק. ד"ר אושר מסבירה: "למשל, רפלקציה עצמית של הסטודנטים על תהליך הלמידה שלהם לא בהכרח משתנה עם המעבר ללמידה מרחוק, אבל התמיכה הרגשית-חברתית לה הסטודנטים זקוקים בעת חירום עשויה לשנות צורה באופן משמעותי".

ממצאי המחקר מצביעים על ירידה בגישה לנתונים לצורך קבלת החלטות בעת הוראה מרחוק. כמו בכל תחום אחר - כך גם בהוראה, קבלת החלטות יעילה חייבת להתבסס על נתונים אמינים. בעת הוראה בכיתה, המרצים זמינים, בדרך כלל, לנתונים מגוונים על הסטודנטים, ומעבר לציונים על מטלות שוטפות, הם חשופים לשפת גוף, להבעות פנים ולהתלחשויות. בנוסף, הקירבה הפיזית בין המרצה לסטודנטים מזמנת בקלות שיחות ביניהם, בין אם מדובר בשאלה קטנה הקשורה לקורס, או בשיחת מסדרון אקראית שגם ממנה לומדים הרבה. "המעבר להוראה מרחוק," מסביר ד"ר הרשקוביץ, "משנה משמעותית את האופן בו המרצים אוספים נתונים, ולו בגלל היעדר הקירבה הפיזית או שינוי מבנה הקורס". בנוסף לשינויים בדרכי איסוף הנתונים, גם הנתונים הרלוונטיים עשוי להשתנות. ד"ר אושר מסבירה: "במצב חירום, כפי שחווינו בימי הקורונה, בולטים היבטים רגשיים-חברתיים בלמידה, שנובעים מן החשש הבריאותי ומן האי-וודאות הכללית".

ואכן, ממצאי המחקר מצביעים על ירידה בגישה לנתונים על תלמידים בעת הוראה מרחוק, בהשוואה להוראה פרונטלית בכיתה. במקביל, נרשם עניין רב יותר בנתונים כאלו בעת הוראה מרחוק, בהשוואה להוראה פרונטלית. כלומר, המרצים מרגישים חוסר בנתונים, ובהחלט מודעים לצורך בו. באופן כללי, בעת ההוראה מרחוק, בהשוואה להוראה בכיתה, נוטים המרצים לקבל יותר החלטות מבוססות-נתונים.

שני מרכיבים נמצאו בולטים במיוחד בהתייחסות המרצים אליהם בזמן הוראה מרחוק בשעת חירום: עבודה שיתופית של סטודנטים ותמיכה רגשית-חברתית. נשים לב כי שני מרכיבים אלו נוגעים להיבטים של הלמידה שהינם סמויים מן העין, דבר שעשוי להסביר את החשיבות הרבה שלהם בעיני המרצים בימי הקורונה.

"המחקר מדגיש את הצורך בהנגשת נתונים מגוונים, בזמן אמת, ובאופן שיניע לפעולה," מסכם ד"ר הרשקוביץ. ד"ר אושר מדגישה: "בזמני חירום, ההיבטים הרגשיים-חברתיים של הלמידה היו חשובים גם בעיני המרצים, מה שמראה על נכונותם לסייע לסטודנטים גם בהיבטים האלה, ולכן חשוב מאוד לסייע להם לעשות כן".